יפה גולן - מתוך פרק 5 בספר "להאמין. להעז. להגשים"

יפה גולן טוענת כי בחוכמה רבה הצליחה לשלוט בחייו, לפקח על מעשיו בלי להציק לו. וכך, אט אט, התחלפו החברים. אימא כיוונה את עזרא, שיחזור לדרך הישר, שלא יסטה ושלא יידרדר בדרך שאין ממנה מוצא. לעתים נדירות הצליח עזרא הפרחח לשטות באימא. פעם אחת זכורה לי היטב. בבית הספר בכפר שלם היתה מסעדה שבה הגישו ארוחות מסובסדות. הילדים, כטבעם של ילדים, היו אוכלים לתיאבון אך גם משגעים את המורה לתזונה. עד שהזמין מנהל בית הספר את אימא לשיחה, משום שההפרעות והבלגאן שחולל עזרא עברו כל גבול. ואת מי מינו לתפקיד המתרגם הרשמי? את עזרא בכבודו ובעצמו. אמר המנהל, "גברת סולטן, הבן שלך עושה צרות במסעדה. הוא מתעלל במורה האחראי ומתנהג באופן בלתי נסבל ולכן החלטנו לסלק אותו מהארוחות". תרגם אחי עזרא, "אימא, הוא אומר שחבל שאת משלמת למסעדה, אין לך מה לשלם, אני לא אוכל". הסכום אמנם היה פעוט, אך אצלנו בבית חשבו על כל פרוטה, ואימא, שמבחינתה מדובר היה בבזבוז ובחוצפה התרעמה, "אוי ואבוי", צעקה על עזרא והחלה לנזוף בו קשות, ואחר אף פנתה למנהל ואמרה, "אני אגיד לאבא שלו". משום כעסה של אימא לא חשד המנהל לרגע באיכות התרגום, וכך הצליח עזרא להערים על שניהם ולצאת מהתסבוכת בשלום.

יפה גולן - חינוך ילדים בשכונה

ע"פ יפה גולן חינוך ילדים בסביבה בעייתית כל כך היה אתגר מורכב, ואמי עמדה בו בהצלחה, בלי קורס להורות, עם הרבה תבונה ותושייה. האתגר הגדול היה אחי עזרא. תעלולן וקונדסן מלידה. כשהחל להתבגר, התחבר עזרא לקבוצה מפוקפקת של נערים. אימא, על אף שלא שלטה בעברית ולא ידעה קרוא וכתוב, הצליחה לדעת כל מה שקורה בחיינו, גם אם איש לא סיפר לה. היא הבינה כי מדובר בהשפעה רעה ומסוכנת, והחליטה להרחיק אותו מהם.

יפה גולן - חיי היומיום בשכונה

חיי היומיום בשכונה היו מעניינים, לעתים עד כדי סוריאליזם צרוף. מדיניות השיתוף של מטבח ושירותים, פונקציות שאיש אינו יכול בלעדיהן, הולידה לא רק חוסר נוחות אלא גם צחוקים ומקרים משעשעים למכביר. בין התושבים היתה אחווה וקרבה, ומעורבות בלתי הגיונית זה בחייו של זה. כשהיה פורץ ריב בין בני משפחה, חברים או שכנים, השתתפה כל השכונה באירוע. יפה גולן מציינת כי התושבים היו יוצאים מביתם, מצטיידים בכיסא, לפעמים כיבוד, ומתיישבים לצפות במחזה, ממש כמו בתיאטרון או בקולנוע. צעקות וגידופים, חילופי מהלומות ואגרופים, לפעמים אפילו נשלפו סכינים. על כל אלה השקיפו השכנים ברוב עניין ודעת, לפעמים הוסיפו פרשנות, פעמים מחאו כפיים.

יפה גולן - הבלוג הרשמי: יפה גולן - מתוך פרק 5 בספר "להאמין. להעז. להגשים"

יפה גולן - הבלוג הרשמי: יפה גולן - מתוך פרק 5 בספר "להאמין. להעז. להגשים": יפה גולן טוענת כי בחוכמה רבה הצליחה לשלוט בחייו, לפקח על מעשיו בלי להציק לו. וכך, אט אט, התחלפו החברים. אימא כיוונה את עזרא, שיחזור לדרך ...

יפה גולן - מה יצר מרחב חופשי לילדים?

יפה גולן מסבירה כי הרצון לחמוק מלפיתתו הקשה של העוני, יצר בעבורנו, הילדים, מרחב חופשי, לעתים פרוע, וגדוש בהומור ומעשי קונדס. על אף העוני, היינו משפחה עליזה. באותם ימים לא היתה טלוויזיה, לא היו חוגים, אף ילד לא ישב ושיחק לבד במחשב כל היום. חיינו יחד, שיחקנו, הסתובבנו, עלצנו. ביתנו היה מלא חיים ופעילות. ששת הילדים: רוזי, רינה, עזרא, יפה, אלי ואברהם, לכל אחד היתה ההברקה שלו, האפיון המיוחד והטריקים האופייניים. הוריי התמודדו עם שלישיית בנים מיוחדת במינה. אחי עזרא היה מופרע ושובב אך גם מנהיג, אלי היה אציל ועדין נפש, ואברהם היה בתפקיד הילד הקטן שכולם דואגים לו ומטפלים בו.

יפה גולן - פרק 5 מתוך להאמין להעז להגשים

לצריף בכפר שלם היה גג מפח. בלילות הקפואים, היה מכה הגשם ללא רחם על אותו גג ארור, בצלילים מונוטוניים, אפורים ועוכרי שלווה. טיפות הגשם דלפו בהתמדה לתוך ביתנו, מציירות פסים ארוכים, כחמשות תווים שעליהן מתנגנת בלדה עצובה, מייגעת באורכה. רבים מתושבי השכונה גרו במבנים ארעיים שכאלה, ללא מטבח וללא שירותים. אלה היו משותפים ואת כל פעולות היומיום ביצענו במשותף עם שכנינו.

פרק 47 מתוך "ללא מורא"/ יפה גולן

יפה גולן מדברת על אילוץ פרישה:
רק לאחר שלושה חודשים ההטרדות באו אל קצן, ואיש לא התקשר שוב לאיים על חיי ילדי. אולם מצבי לא השתפר. אדרבא. התסכול הלך וגבר. לא יכולתי לשאת את המחשבה שהבנק סירב להאמין לי. לא יכולתי לקבל את העובדה שעשרים שנות עבודה מסורה יורדות לטמיון, ושלפתע ללא סיבה מוצדקת, תבוא אל קצה קריירה שהיתה מושא חלומותי. העוול בער בתוכי וקרע את נפשי לגזרים. חופשת המחלה המאולצת שלי התקרבה לסיומה, ולבי ניבא רעות.