יום שני, 7 במאי 2012

יפה גולן - "כפר שלם" מתוך ספרה האוטוביוגרפי

בתחילת שנות החמישים עברנו לגור במעברה בכפר שלם. הניסיון לחמוק במיומנות מלפיתתו הקשה של העוני, יצר עבורנו, הילדים, מרחב חופשי, לעתים פרוע, וגדוש בהומור ומעשי קונדס. אחי עזרא, ילד שובב ומצחיק, היה השובב של המשפחה. "יפה, אני וחבר מתים לצאת עם שתי בחורות, אבל אביהן קשוח מאוד והוא איננו מוכן שהן תצאנה מהבית," סיפר לי עזרא יום אחד. "אני מבקש ממך ללכת לביתן, ולומר לאביהן שאת רוצה לשחק עם שתי הבנות. אם את תלכי, הוא לא יחשוד. אם תצליחי, אני מבטיח לך הפתעה," הוסיף עזרא. "אין בעיה," עניתי, "אני לא חוששת, ונראה מה תיתן לי בתמורה."

חדורה בתחושת שליחות הלכתי לבית הבנות. הן כבר היו לבושות בכותונות הלילה שלהן. האב קיבל את פני בחיוך. נכנסתי עם הבנות לחדרן. "עזרא והחבר שלו חייבים לראות אתכן; באתי לעזור לכן לצאת מהבית," לחשתי. עליזות ומצחקקות מיהרו שתיהן ללבוש מכנסיים קצרים תחת הכותונת הלבנה. "אנו הולכות לפטפט וללוות את יפה," שיקרו העלמות. ברגע שיצאנו מן הבית, הורידו הבנות את הכותונות, תלו אותן על עץ לא רחוק מביתן, ורצו להתהולל עם שני הנערים. עם שובן הביתה, הבחין אחיהן באחיות המורידות את הכותונות מהעץ, והחל לחשוד כי משהו תמוה קורה כאן. "יפה נורא רצתה שנבוא אליה ולא יכולנו לסרב," שיקרו הבנות. כשנשאלתי גם אני על ידי האח, שיקרתי ואישרתי את דבריהן.

רק עניין אחד נותר לא פתור: התמורה הנכספת אותה הבטיח לי אחי הגדול. למחרת, גאה בהצלחתי, שאלתי את עזרא מה אקבל בתמורה למאמצי. "ההפתעה שדיברתי עליה," ענה לי אחי, "היא שלמרות שפעם הבטחתי לפרק אותך, לא אעשה זאת." התאכזבתי קשות, אך הערצתי לעזרא גברה לבסוף על הכעס שקינן בי.
הפחד מאבא, לעומת זאת, רק הלך וגבר. יום אחד ברח אחי מהבית, וכששב, שאל אותו אבא בנועם לשלומו. כמה שניות לאחר מכן, ללא אזהרה, קם אבא מכיסאו והפליא בו את מכותיו. למעשה, לא היתה זו הפעם היחידה שבה סבלו אחי מנחת זרועו. אולם לאחר מעשה היה אבי נרתע לאחור בחרטה המהולה בחמלה, קורא לנו אליו, ומשלח אותנו החוצה מצוידים בכסף קטן לרכישת ממתקים. היחידה אשר עליה חס הייתי אני, ילדה שקטה וממושמעת, יחסית לאחי. אחותי רינה לא זכתה לגורל דומה.

לקריאה מלאה של הפוסט – יפה גולן השקעות

מפעל חייה של יפה גולן הוא פעילות רבת-שנים למען זכויותיהם הכספיות של ניצולי השואה. זהו אחד הנושאים הרגישים בחברה הישראלית, ומלבד דעת הקהל והשיח הציבורי בנושא, מעורבים בתחום פעילות זה גורמים רבים: הניצולים, ועידת התביעות וארגונים המייצגים את הניצולים, מערכת המשפט הגרמנית ומערכת המשפט הישראלית, בתי הפרלמנט של שתי המדינות ואנשי עסקים.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה