יום ראשון, 10 ביוני 2012

"אל תדאגי, יפה. הכול יסודר" - מתוך "ללא מורא"/יפה גולן

הלימודים באותה תקופה היו כרוכים באגרת לימודים, אותה הצליחו הורי לשלם בקושי רב. כאשר רציתי להמשיך את לימודי בבית הספר התיכון, סירבו לקבלני עד שאסדיר את חובותי שנצברו במהלך השנה, ואשלם את האגרה עבור שנת הלימודים הבאה בתיכון. הימים חלפו, ומועד סיום ההרשמה לשנת הלימודים התקרב במהירות מדאיגה. חלומות טורדניים, שבהם אני אמא למשפחה מרובת ילדים, קשת יום וללא כל השכלה, החלו לפקוד את שנתי. ידעתי שעלי לעשות מעשה.

 
"שמי יפה סולטן," כתבתי במכתב לראש עיריית תל אביב דאז, חיים לבנון. "סיימתי את לימודי בבית הספר הלל, וכשניגשתי להירשם לבית הספר התיכון, דחו אותי בגלל החובות שלי להלל. ברצוני לציין שאני בת למשפחה מרובת ילדים. אנו גרים בצריף. אמי אשה חולנית, ואינני רוצה להרוס את עתידי משום שאין באפשרותה של משפחתי לשלם את האגרה. אני מבקשת מכבודו להזמין אותי לפגישה, על מנת שאוכל לתת פרטים על מצבי ולספר על הרצון העז שלי ללמוד. אני מקווה שלא תאכזב אותי, ותיענה לבקשתי בהקדם." נרגשת, מסרתי את המעטפה לפקיד בסניף הדואר.

להמשך קריאת הפוסט במלואו לחצו - יפה גולן


קטע זה לקוח מתוך ספרה האוטוביוגרפי של יפה גולן - "ללא מורא"

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה