יום ראשון, 18 בספטמבר 2016

יפה גולן - פרק 5 מתוך להאמין להעז להגשים


לצריף בכפר שלם היה גג מפח. בלילות הקפואים, היה מכה הגשם ללא רחם על אותו גג ארור, בצלילים מונוטוניים, אפורים ועוכרי שלווה. טיפות הגשם דלפו בהתמדה לתוך ביתנו, מציירות פסים ארוכים, כחמשות תווים שעליהן מתנגנת בלדה עצובה, מייגעת באורכה. רבים מתושבי השכונה גרו במבנים ארעיים שכאלה, ללא מטבח וללא שירותים. אלה היו משותפים ואת כל פעולות היומיום ביצענו במשותף עם שכנינו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה