יום חמישי, 22 בספטמבר 2016

יפה גולן - מתוך פרק 5 בספר "להאמין. להעז. להגשים"


יפה גולן טוענת כי בחוכמה רבה הצליחה לשלוט בחייו, לפקח על מעשיו בלי להציק לו. וכך, אט אט, התחלפו החברים. אימא כיוונה את עזרא, שיחזור לדרך הישר, שלא יסטה ושלא יידרדר בדרך שאין ממנה מוצא. לעתים נדירות הצליח עזרא הפרחח לשטות באימא. פעם אחת זכורה לי היטב. בבית הספר בכפר שלם היתה מסעדה שבה הגישו ארוחות מסובסדות. הילדים, כטבעם של ילדים, היו אוכלים לתיאבון אך גם משגעים את המורה לתזונה. עד שהזמין מנהל בית הספר את אימא לשיחה, משום שההפרעות והבלגאן שחולל עזרא עברו כל גבול. ואת מי מינו לתפקיד המתרגם הרשמי? את עזרא בכבודו ובעצמו. אמר המנהל, "גברת סולטן, הבן שלך עושה צרות במסעדה. הוא מתעלל במורה האחראי ומתנהג באופן בלתי נסבל ולכן החלטנו לסלק אותו מהארוחות". תרגם אחי עזרא, "אימא, הוא אומר שחבל שאת משלמת למסעדה, אין לך מה לשלם, אני לא אוכל". הסכום אמנם היה פעוט, אך אצלנו בבית חשבו על כל פרוטה, ואימא, שמבחינתה מדובר היה בבזבוז ובחוצפה התרעמה, "אוי ואבוי", צעקה על עזרא והחלה לנזוף בו קשות, ואחר אף פנתה למנהל ואמרה, "אני אגיד לאבא שלו". משום כעסה של אימא לא חשד המנהל לרגע באיכות התרגום, וכך הצליח עזרא להערים על שניהם ולצאת מהתסבוכת בשלום.

אין תגובות:

פרסום תגובה